#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 1 המחזיק מגודא דערוי ולבר (מחוץ השדה מקום שיש שם זרעים ואוכלים אותם החיות) האם הוי חזקה ומדוע?	אמר רב יהודה לא הוי חזקה, שאינו מוחה דבין כך החיות אוכלות שם את הזרעים.	בבא בתרא לו.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 2 אכלה ערלה שביעית וכלאים, אכלה שחת האם הוי חזקה?	"אמר רב יהודה אכלה ערלה אינה חזקה, תניא נמי הכי אכלה ערלה, שביעית וכלאים אינה חזקה (כגרסתנו וכן הסכים הרשב&quot;ם, אמנם הר&quot;ח גרס הרי זו חזקה וכן הסכים ר&quot;י בתוס' וע' כתובות פ.).<p dir=""rtl"">אכלה שחת - אמר רב יוסף לא הוי חזקה, אמר רבא אי בצואר מחוזה (שיש להם הרבה בהמות ומאכילים להם השדות) הוי חזקה.</p>"	בבא בתרא לו.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 3 תפיחתא (הרשב&quot;ם פי' קרקע מלאה בקעים ואינה מוציאה פירותיה, והר&quot;ח פי' שלא זרע אותה אלא הוגשמה ונזרעה מהרוח), אפיק כורא ועיל כורא, הני דבי ריש גלותא, האם מחזיקים בהם?	בכולם אמר רב נחמן דלא הוי חזקה. {בבי ריש גלותא לא מחזקי ולא מחזקינן בהו}.	בבא בתרא לו.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 4 עבדים האם יש להם חזקה לאלתר ולאחר ג' שנים?	"לאלתר אין להם חזקה כמו גודרות אבל לאחר ג' שנים הוי להם חזקה.<p dir=""rtl"">אמר רבא אם היה תינוק מוטל בעריסה הוי לו חזקה לאלתר, וקמ&quot;ל שלא חוששים שאמו הביאה אותו לשם וכשיצאה שכחה אותו, שאמא לא שוכחת את בנה.</p>"	בבא בתרא לו.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 5 הנו עזים שאכלו חושלא בנהדרדעא ותפס אותם בעל הקרקע האם יכל לתבוע כנגד דמיהם ויותר מכדי דמיהם ומדוע?	"פסק אבוה דשמואל בנהרדעא דיכול לטעון עד כדי דמיהן במיגו שיכל לומר לקחוחת הם בידי.<p dir=""rtl"">ודוקא בנהרדועא כיון דשכיחי שם ערבים שגונבים נמסרים ישר לרועה ויש להם חזקה ויכול לטעון לקוחות הן בידי, אבל בעלמא אינו יכול לתבוע אפ' כנגד דמיהם שאינו יכול לטעון לקוחות הן בידי שהגודרות אין להם חזקה, ואף שעזים נמסרים לרועה, בבוקר ולפנות ערב אין הן אצל הרועה.</p>"	בבא בתרא לו.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: 1 במאי פליגי ר' ישמעאל ור&quot;ע וחכמים בזמן חזקה לשדה?	"ר' ישמעאל אמר ג' אכילות ודוקא אכילה מרובה ולכן ג' חדשים משנה זו ושנה שלמה באמצע וג' חודשים משנה אחרונה, ר&quot;ע אומר אפ' אכילה מועטת שמה אכילה ודי בחודש בשנה הראשונה והאחרונה.<p dir=""rtl"">רב אמר בדעת חכמים חזקתן ג' שנים מיום ליום [למיעוטא ניר] ושמואל אמר עד שיגדור ג' גדירות וכד', ואמר אביי דקל נערה איכא בינייהו (פי' ראשון פי' הרשב&quot;ם דקל נערה שמוציאה פירותיה מהר בפחות מג' שנים, ובשם ר&quot;ח פי' שנוער פירותיו מעצמו ואין גודרים אותו, דלשמואל לא הוי חזקה וכן נקט לעיקר, ל&quot;א פי' דקל דיופרין שעושה פעמים בשנה דלשמואל הוי חזקה בשנה ומחצה).</p>"	בבא בתרא לו:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: 1 ניר האם הוי חזקה או לא?	"ר' אחא דאמר נרה ב' וזרעה שנה הוי חזקה סובר שניר הוי חזקה וכן סברו כל גדולי הדור דלא עביד איניש דכריבו ליה לארעיה ושתיק, וכן נקט רב נחמן בר רב חסדא.<p dir=""rtl"">ת&quot;ק בברייתא דפליג על רב אחא, ר&quot;ע, ר' ישמעאל רב ושמואל כולם סברו דלא הוי חזקה, דאומר אדרבא שיחרוש לי את השדה שאינני מפסיד כלום ולא מוחה. (ע' ברשב&quot;ם ותוס' אם סוגיא דניר אפי' שנה שלמה או ניר של יום אחד.)</p>"	בבא בתרא לו:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: 2 היו לו שלושים אילנות ממטע עשרה לבית סאה ואכל בכל שנה עשרה האם הוי חזקה?	אמר אביי כמו שאמר ר' ישמעאל בשדה האילן כנס את תבואתו מסק את זיתיו וכו' הרי זו חזקה, דחד פירי הוי חזקה לשאר הפירות, אף לרבנן שלוש אכילות שונות בשלוש שנים הוי חזקה, וה&quot;מ דלא אפיקו, אבל אפיקו ולא אכל לא הוי חזקה, והא דבאזי באזוזי (שהיו מפוזרים, וכן הוא בר' ישמעאל דוקא מפוזרים &lt;רשב&quot;ם, וע' דעת הרמב&quot;ם בסוגיא&gt;)	בבא בתרא לו:		ג'
